למותר

הכוונה בפסוק “פותח את ידך” אמורה להשריש באדם את ההכרה בכך שהכל מה’, וכל חרוץ אך למותר, החריצות מיותרת אם חושבים שהיא העוזרת.

רק ה’ עוזר, והחריצות והעבודה הן בגלל הגזרה והקללה, וממילא יבין כי יש לו יותר פנאי לעסוק ברוחניות.

ולהפנמת העניין, טוב לחשוב כי העבודה היא כמו כרטיס הגרלה, שהשולחו אמנם עשה השתדלות, אך יודע בודאי שלא בזכות השתדלותו יזכה, אלא רק אם ירצה ה’.

וכמו כן בפרנסה, יוצאים אמנם לעבוד אך התוצאה תבוא רק בחסד ה’.



כאן הודיעו לרב שיש חתן בקהל בשבעת ימי המשתה. הרב הפסיק את השיעור כדי לשיר “סימן טוב” שאל על מקום מגוריו והזמין אותו להגיע לשיעורים.



הפרנסה אמנם קצובה מראש השנה, אבל תשובה ותפילה ומצוות מגדילות את הפרנסה הזו, אפילו לאחר ראש השנה.

בעיקר מדובר במעשים המבטאים אמונה חזקה שהם מגדילים את הפרנסה, ועל כך נאמר איש אמונות רב ברכות.

הפרסום המאמר התורני בחסות אתר תורה – תהליך כתיבת ספר תורה

אומרים “פסוקי דזמרה” בתחילת התפילה, ללמדך כי יש לשבח את ה’ לפני שמבקשים ממנו משהו, ותחילת הדיבור עם השם יתברך צריך להיות בשבחו של האל הקדוש.

והמפרשים כתבו שפסוקי דזמרה מלשון לזמור ולכרות, שכורתים בכך את המקטרגים, מה שנחוץ לעשות לפני תפילה, ע”כ.

ויתכן לומר בס”ד כי עצם השבח להשם יתברך הוא זה שמרחיק וכורת כל צר ואויב.



בברוך שאמר אומרים “ובשירי דוד עבדך”, לשון רבים, משמע שהברכה שייכת על כמה מזמורים.

ואם כן כיצד מברכים ברוך שאמר גם כשאומרים רק מזמור אחד, ‘אשרי’ (כגון כשמגיעים מאוחר וצריכים להספיק תפילה עם הציבור).

אלא משום שכל פסוק ופסוק באשרי וכן בכל מזמור אחר, נחשב לשיר בפני עצמו!